חזרה, סיפור על ילדה ומשפחתה, מילות השאלה וחג הקורבן
أَلْبَابُ ٱلرَّابِعُ عَشَرَ
חוזרים על הזמנים והשלילה, קוראים סיפור בגוף ראשון על ילדה ובני משפחתה, מסדרים את כל מילות השאלה, מדברים על המשפחה במדוברת ומכירים את חג הקורבן.
- לחזור על ההבדל בין עבר להווה-עתיד ובין مَا ל-لاَ
- לדעת מי הם הדוד, הדודה, בן הדוד ובת הדודה מצד האב ומצד האם
- להכיר את כל מילות השאלה ולבחור את הנכונה לכל משפט
- לשאול ולספר על המשפחה במדוברת: כמה אתם, מי הכי גדול, מה שם סבא
- לדעת מהו חג הקורבן ומתי חוגגים אותו
כאן ההסברים, הדיאלוגים והדוגמאות של השיעור. אפשר לקרוא בקצב שלכם ולהשמיע כל משפט — אין צורך לשנן, רק להתרשם.
📘 חזרה קצרה: שני זמנים, שתי שלילות
לפני שממשיכים, נסדר את מה שלמדנו על הפועל:
• עבר: הגוף בסוף הפועל. كَتَبَ, كَتَبَتْ, كَتَبْتُ, كَتَبُوا, كَتَبْنَ.
• הווה-עתיד: הגוף בתחילת הפועל. يَكْتُبُ, تَكْتُبُ, أَكْتُبُ, يَكْتُبُونَ, يَكْتُبْنَ.
• שלילת העבר: مَا. שלילת ההווה-עתיד: لاَ.
• عِنْدَمَا (עִנְדַמַא) = כאשר, בדיוק כמו لَمَّا.
כשאתה פוגש פועל במשפט, שאל קודם: הגוף בסוף או בהתחלה? כך תדע מיד אם זה עבר או הווה-עתיד.
📖 קטע קריאה: יסמין ובני משפחתה
يَاسَمِين وَعَائِلَتُهَا إِسْمِي يَاسَمِين وَعُمْرِي سِتّ سَنَوَات. أَسْكُنُ مَعَ أَبِي وَأُمِّي وَأَخِي ٱلْكَبِير فِي قَرْيَة قَرِيبَة مِنْ حَيْفَا. كُلّ صَبَاح أَذْهَبُ إِلَى بُسْتَان ٱلْأَطْفَال وَأَلْعَبُ هُنَاكَ مَعَ رَفِيقَاتِي. فِي يَوْم ٱلْجُمْعَة ذَهَبْتُ مَعَ أُمِّي إِلَى ٱلسُّوق. فِي ٱلسُّوق رَأَيْنَا خَالَتِي سُعَاد وَمَعَهَا بِنْتُهَا ٱلصَّغِيرَة لِينَا. أُمِّي: مَرْحَبًا يَا سُعَاد، كَيْفَ حَالُكِ؟ خَالَتِي: أَلْحَمْدُ لِلّٰه، بِخَيْر. وَكَيْفَ حَال ٱلْأَوْلاَد؟ أُمِّي: أَلْأَوْلاَد بِخَيْر، ٱلْحَمْدُ لِلّٰه. لَمَّا رَجَعْنَا إِلَى ٱلْبَيْت سَأَلْتُ أُمِّي: مَنْ هِيَ ٱلْخَالَة، يَا مَامَا؟ أُمِّي: أَلْخَالَة هِيَ أُخْت ٱلْأُمّ، وَٱلْخَال هُوَ أَخُو ٱلْأُمّ. أَنَا: وَٱلْعَمَّة، مَنْ هِيَ؟ أُمِّي: أَلْعَمَّة هِيَ أُخْت ٱلْأَب، وَٱلْعَمّ هُوَ أَخُو ٱلْأَب. أَنَا: وَلِينَا، مَنْ هِيَ؟ أُمِّي: لِينَا هِيَ بِنْت ٱلْخَالَة. ضَحِكْتُ وَقُلْتُ: أَلآنَ فَهِمْتُ!
💬 שיחה: המשפחה שלי
ערבית מדוברת
📘 מילות השאלה
כל מילות השאלה שפגשת עד עכשיו, במקום אחד. שתי הערות חשובות:
• مَا שואלים על שם: مَا هٰذَا؟ (מה זה?). مَاذَا שואלים על פועל: مَاذَا أَكَلْتَ؟ (מה אכלת?).
• هَلْ פותחת שאלת כן/לא. אפשר במקומה גם أَ קצרה: أَهٰذَا كِتَابُكَ؟ = هَلْ هٰذَا كِتَابُكَ؟
עוד הבדל קטן שחשוב לא לבלבל: مَنْ (מַן, עם פתחה) = מי?, ו-مِنْ (מִן, עם כסרה) = מ..., מן. רק הניקוד מבדיל.
🕌 רקע: חג הקורבן (עִיד אַלְאַדְ'חַא)
עִיד אַלְאַדְ'חַא (عِيد ٱلْأَضْحَى) הוא החג הגדול באסלאם, ולכן מכנים אותו אַלְעִיד אַלְכַּבִּיר (أَلْعِيد ٱلْكَبِير). הוא חל ביום העשירי של חודש ד'ו אלחג'ה, היום שבו מסתיימת העלייה לרגל למכה, ונמשך ארבעה ימים. כל המוסלמים בעולם חוגגים אותו, גם מי שלא עלה לרגל באותה שנה.
החג מזכיר את הסיפור על אברהם (إِبْرَاهِيم) שהיה מוכן להקריב את בנו, ובמקומו הוקרב איל. במסורת המוסלמית הבן הוא ישמעאל, ובמסורת היהודית, בעקדת יצחק, הבן הוא יצחק. לזכר הסיפור הזה שוחטות משפחות רבות כבש ומחלקות את הבשר לשלושה: למשפחה, לקרובים ולעניים. היום יש מי שתורמים כסף לצדקה במקום השחיטה.
כמו בחג הפסקת הצום, גם כאן מתפללים תפילת חג בבוקר, לובשים בגדים חדשים, מבקרים את ההורים והסבים ומברכים: عِيد مُبَارَك, كُلّ سَنَة وَأَنْتَ سَالِم.