ברכבת, המספרים 11–20, תחבורה והעלייה לרגל
أَلْبَابُ ٱلثَّالِثُ عَشَرَ
קוראים שיחה ברכבת, סופרים מ-11 עד 20 במדוברת, לומדים מילים לכלי תחבורה ומכירים את מצוות העלייה לרגל למכה.
- לקרוא שיחה בין שני חברים ברכבת ולהבין אותה
- לספור במדוברת מ-11 עד 20 ולומר בן כמה אתה
- להכיר את המילים לאוטובוס, רכבת, מטוס, מונית ודרך
- להתאים ביטוי זמן (אתמול, מחר, בשבוע שעבר) לזמן הפועל
- לדעת מהו החַג' ומה עושים במכה
כאן ההסברים, הדיאלוגים והדוגמאות של השיעור. אפשר לקרוא בקצב שלכם ולהשמיע כל משפט — אין צורך לשנן, רק להתרשם.
📖 קטע קריאה: פגישה ברכבת
لِقَاء فِي ٱلْقِطَار رَكِبَ فَارِس ٱلْقِطَار مِنْ حَيْفَا إِلَى تَلّ أَبِيب. جَلَسَ عِنْدَ ٱلشُّبَّاك، وَبَعْدَ قَلِيل دَخَلَ رَفِيقُه سَامِر وَقَعَدَ عِنْدَه. سَامِر: مَسَاء ٱلْخَيْر يَا فَارِس! إِلَى أَيْنَ تُسَافِرُ؟ فَارِس: مَسَاء ٱلنُّور. أُسَافِرُ إِلَى تَلّ أَبِيب لِزِيَارَة جَدِّي وَجَدَّتِي. وَأَنْتَ؟ سَامِر: أَنَا أُسَافِرُ إِلَى ٱلْمَطَار. غَدًا سَأَرْكَبُ ٱلطَّائِرَة إِلَى لَنْدَن. فَارِس: رِحْلَة سَعِيدَة! مَاذَا عَمِلْتَ أَمْسِ فِي عِيد ٱلاِسْتِقْلاَل؟ سَامِر: نَزَلْتُ مَعَ أَهْلِي إِلَى مَرْكَز ٱلْمَدِينَة. كَانَ هُنَاكَ نَاس كَثِيرُونَ، وَأَعْلاَم عَلَى كُلّ ٱلْبُيُوت وَٱلدَّكَاكِين. وَأَنْتَ، مَاذَا عَمِلْتَ؟ فَارِس: أَنَا كُنْتُ تَعْبَان جِدًّا، فَقَعَدْتُ فِي ٱلْبَيْت وَنَظَرْتُ إِلَى ٱلتِّلِفِزْيُون. وَقَفَ ٱلْقِطَار فِي مَحَطَّة تَلّ أَبِيب. نَزَلَ فَارِس مِنَ ٱلْقِطَار وَقَالَ: إِلَى ٱللِّقَاء يَا سَامِر! سَقَطَ مَطَر خَفِيف، فَرَكِبَ فَارِس ٱلتَّاكْسِي إِلَى بَيْت جَدِّه.
📘 המספרים 11–20 במדוברת
את המספרים 1–10 אתה כבר מכיר. המספרים 11–19 בנויים מהספרה ועוד עַשַר (עשר), בדיוק כמו "שלוש-עשרה" בעברית.
שים לב: הצורות שמסתיימות ב-עַשַר (עם ר בסוף) משמשות רק כשאחריהן בא השם הנספר: תַלַאתַעְשַר סַנֶה = שלוש-עשרה שנה. כשסופרים סתם, בלי שם אחרי המספר, אומרים את הצורה הקצרה בלי ר: תַלַאתַעְש.
אחרי מספרים מ-11 ומעלה השם הנספר בא ביחיד: חַ'מַסְתַעְשַר סַנֶה (לא "שנים"), עִשְרִין וַלַד.
💬 שיחה: בן כמה אתה?
ערבית מדוברת
📘 תחבורה: איך מגיעים ממקום למקום
כמה כללים קטנים למילים האלה:
• הפועל رَكِبَ (נסע ב..., עלה על...) בא עם השם ישירות, בלי מילת יחס: رَكِبْتُ ٱلْبَاص = נסעתי באוטובוס.
• הפועל نَزَلَ مِنْ (ירד מ...) הוא ההפך: نَزَلْتُ مِنَ ٱلْقِطَار = ירדתי מהרכבת.
• כדי לומר "באמצעות" משתמשים ב-بِـ: سَافَرْنَا بِٱلطَّائِرَة = טסנו במטוס.
• عَلَى = על, מעל; تَحْتَ = מתחת: أَلْكُرَة تَحْتَ ٱلسَّيَّارَة = הכדור מתחת למכונית.
🕌 רקע: העלייה לרגל למכה (אַלְחַגّ)
אַלְחַגّ (أَلْحَجّ) הוא העמוד החמישי מחמשת עמודי האסלאם. כל מוסלמי שבריאותו וכספו מאפשרים זאת מצוּוה לעלות לרגל למכה (مَكَّة) שבערב הסעודית לפחות פעם אחת בחייו. העלייה לרגל נערכת בחודש דֻ'ו אַלְחִגַ'ה (ذُو ٱلْحِجَّة), החודש האחרון בשנה המוסלמית, ומגיעים אליה כשני מיליון איש מכל העולם בכל שנה.
במרכז מכה עומדת הכעבה (أَلْكَعْبَة), מבנה אבן בצורת קובייה מכוסה בבד שחור. לכיוונה פונים המוסלמים בכל תפילה, בכל מקום בעולם. העולים לרגל לובשים בגד לבן פשוט, כדי שעשיר ועני ייראו אותו דבר, מקיפים את הכעבה שבע פעמים, והולכים שבע פעמים בין שתי גבעות, צַפַא ומַרְוַה, לזכר הגר שחיפשה מים לבנה ישמעאל. ביום המרכזי עומדים כולם בתפילה במישור עַרַפַאת מחוץ לעיר.
העלייה לרגל מסתיימת בחג הקורבן (عِيد ٱلْأَضْحَى). מי שקיים את המצווה זוכה לתואר חַאגّ (حَاجّ), ומכבדים אותו בו כל חייו.
שים לב לדמיון לעברית: השורש ح-ج-ج הוא השורש של "חג" ו"לחוג", ובתורה כתוב: "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" (שמות כ"ג). גם ביהדות עלו לרגל לירושלים שלוש פעמים בשנה.